מוסדות חב"ד הוד השרון

הבנים 10, הוד השרון

א-ה 10.00-13.00

תמיד זמינים עבורכם גם בטלפון

מלחמה יום-יומית

המלחמה בעמלק היא תמידית. הדרך להתמודדות עמו היא בהסתת דעת מוחלטת מטענותיו ובהשתקתו המהירה והמיידית. אין להסתפק במלחמה שעשינו עמו אתמול, אף אם בה הצלחנו לבצע את כל פעולתינו ועבודתינו הרוחניות. יש להלחם ב"עמלק" בכל יום, ולנצל לשם כך את התפילה ולימוד התורה, בעיקר בתחילת היום..

“אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד, נמוגו כל יושבי כנען. תיפול עליהם אימתה ופחד.,.” (מתוך שירת הים). לאחר שמעצמה אדירה כמצרים לא עמדה בפני עם ישראל אין זה פלא שכל העמים חששו מפניו. למרות כל זאת היה עם אחד שלא התפעל מכל הניסים שנעשו שם ישראל וביקש לעשות איתם מלחמה. זהו עמלק, נכדו של עשיו, שביקש לנקום את נקמת סבו מאת בני בניו של יעקב. המפליא יותר מכל הוא , שאת מזימתו רצה לבצע זמן קצר מאוד לאחר נס קריאת ים-סוף ויציאת בני-ישראל ממצרים. איך לא חשש עמלק מעם ישראל כמו יתר העמים ? מנין נובעת התעוזה והאומץ המלווה את מעשיו?

מסתבר כי לא היתה זו הפעם האחרונה שעמלק נלחם בעם ישראל וכי בין שני העמים יש “חשבון ארוך”. מעל לכל עומד לענינו הציווי המיוחד בתורה אודות מחיית עמלק. הפעם ננסה לגלות מה מסתתר מאחורי עם “מיוחד” זה – עמלק?

מחיית עמלק

נצטוינו בתורה לא רק לזכור ולא לשכוח את עמלק, מצוה שיש מן הפוסקים המחייבים בה גם את הנשים, אלא גם למחות את זכר עמלק מתחת השמים. נשאלת איפוא השאלה : האם גם בדורינו מוטלת עלינו החובה להשמיד את זרעו של עמלק?

בגשמיות, אין עתה מקום למצוות מחיית עמלק, היות וזו שייכת דוקא כשיד ישראל תקיפה. בנוסף לכך, מאחר שכל העמים התבלבלו ביניהם במרוצת השנים, אין אנו יודעים היום בברור מי הוא מזרעו של עמלק. לכן, רק לעתיד לבוא, כשיבוא מלך המשיח ויד ישראל תהיה תקיפה, יתברר מי הוא מגזע עמלק וכל זרעו ימחה על-ידי מלך המשיח, באופן שלא ישאר ממנו זכר. לעומת זאת, ברוחניות, יכולים אנו כן ליישם את. מחיית עמלק.

קרירות

בתורת הקבלת והחסידות “עמלק” איננו רק מציאות של עם כפשוטו, אלא שהוא גם מייצג תכונה נפשית שלילית, או, ליתר דיוק : צורת התייחסות וגישה בלתי רצויים לענינים רוחניים. במונחים קבליים מכונה התופעה בשם “קליפת עמלק”..גישה זו היא פסולה בתכלית וחסרת כל תקנה, ועל כן, גם הפתרון היחיד לה הוא חיסולה ומחייתה המוחלטת.

נחזור לרגע לסיפור יציאת מצרים ונתבונן במעשיו של עמלק. בני-ישראל יצאו ממצרים בניסים גדולים ושמו פניהם לעבר הר-סיני כדי לקבל את התורה הקדושה. ניסים אלו השפיעו גם על אומות העולם, שעמדו משתאים לנוכח גילוי כוחו האדר של אלוקי ישראל. והנה, דוקא אז יצא עמלק להלחם בישראל, כדי להחזיר אותם למציאות היום-יומית ולהראות לכל העולם כי עדיין קיימת האפשרות למלחמה עם ישראל.

המדרש ממחיש זאת עוד יותר משל למה הדבר דומה, לאמבטיה רותחת שאף אחד לא יכול היה להכנס לתוכה עד שבא בן-בליעל וקפץ לתוכה. על אף שהוא עצמו נכוה קשות, הרי שהוא קירר את האמבטיה לכל האחרים שירצו מעתה להכנס לתוכה. כך גם נאמר על עמלק בספר דברים :”אשר קרך בדרך” – מלשון קרירות, לא רק את; חששם ופחדם של אומות העולם קירר עמלק, אלא גם את אש התלהבותם של בני-ישראל לקבלת התורה.

העמלק שבתוכינו

תכונה זו של עמלק, הקרירות, אנו מוצאים בכל אחד מאיתנו. לפעמים אנו שומעים דברי התעוררות או הרצאה מאלפת המהממים את ליבנו, אנו מתלהבים מעצם הרעיון ורוצים כבר להתחיל לפעול ולעשות. או-אז מופיע לו ה”עמלק” החבוי בתוכנו, ולוחש : רגע אחד, מה אתם מתלהבים צריך להרגע ולעשות חושבים, הענין הוא לא כל-כד חשוב ומשמעותי וכו’ וכו’.

בספרים הקדושים מובא כי “עמלק” הוא בגימטריא “ספק”, רמז לעוד תכונה של ה”עמלקי” שבתוכינו, היא הספקנות המתמדת. בכל דבר, ויהיה זה הדבר ההגיוני ביותר, הוא מטיל ספיקות : אולי זה לא נכון? אולי זו טעות?… למותר לציין שבמרבית הפעמים אין כל הגיון בטענות אלו, אך די בהן כדי לצנן ולקרר את ההתלהבות מעניני התורה והיהדות,

מלחמה תמידית

לאור האמור נמצאנו למדים כי המלחמה בעמלק היא תמידית. הדרך להתמודדות עמו היא בהסתת דעת מוחלטת מטענותיו ובהשתקתו המהירה והמיידית. אין להסתפק במלחמה שעשינו עמו אתמול, אף אם בה הצלחנו לבצע את כל פעולתינו ועבודתינו הרוחניות. יש להלחם ב”עמלק” בכל יום, ולנצל לשם כך את התפילה ולימוד התורה, בעיקר בתחילת היום, שישפיעו גם על עסקי החול בהם אגו באים במגע עם עניני העולם הגשמי.

הנצחון במלחמות אישיות ופנימיות אלו, והמחייה הרוחנית של עמלק, מהווים הכנה למחיית זרעו של עמלק בגשמיות, בביאת המשיח, במהרה בימינו ובקרוב ממש.

מערכת האתר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

השאירו תגובה